1946 - ביקור נציגי הווע...ביקור נציגי הוועדה האנגלו אמריקאית בטכניון1946 - ביקור נציגי הוועדה האנגלו אמריקאית בטכניון
חזרהעריכה
פרטים (6)
ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ...
חברי ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית מסיירים...
חברי הוועדה האנגלו-אמריקאית בביקור בטכני...
חברי הוועדה האנגלו אמריקאית בירושלים...
דוד בן גוריון מעיד בפני הוועדה האנגלו אמ...
שניים מחברי ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית ...
ב 18.3.1946 ביקרו שניים מחברי הוועדה האנגלו-אמריקאית בטכניון. ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.
הוועדה קיימה מסע בהחל בוושינגטון, עבר בלונדון, המשיך למחנות העקורים באירופה, לקהיר ולריאד, והסתיים בארץ ישראל.
לאורך כל המסע אספה הוועדה עדויות וחוות דעת מפי כל הצדדים המעורבים במצב היהודים באירופה ובארץ ישראל ובסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל.
למרות חילוקי הדעות הצליחו חברי הוועדה להגיע להמלצות משותפת, שפורסמו ב-30 באפריל 1946. אחת ההמלצות המשמעותיות הייתה לבטל את תקנות הספר הלבן ואת תקנות העברת קרקעות ולאשר חופש מכירת קרקעות ללא הבדל גזע, עדה או אמונה אך תוך הגנה על הפלאח והאריס הערבי.
הוועדה קבעה כי פתרון בעיית העקורים הוא בארץ ישראל. חברי הוועדה שביקרו בטכניון היו מר וו. פיליפס וד״ר איידלוט, שמאוחר יותר כתב:
"יצאתי מוושינגטון אנטי־ציוני מובהק... אבל כאשר אתה רואה במו עיניך מה היהודים האלה עשו בארץ ישראל... הערבים אינם מגיעים לקרסוליהם והיו רוצים להרוס את כל מה שהיהודים עשו".
שנתיים לאחר הגשת המלצות הוועדה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
מציג פריט: - מתוך 6
ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
חברי ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית מסיירים במעבדה החשמלית במסגרת ביקורם בטכניון ובמחלקותיו. מימין לשמאל_ אינג' ש' קפלנסקי - מנהל, פרופ' רודולף סמואל, מר וו' פיליפס - חבר ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
חברי הוועדה האנגלו-אמריקאית בביקור בטכניון
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
חברי הוועדה האנגלו אמריקאית בירושלים
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דוד בן גוריון מעיד בפני הוועדה האנגלו אמריקאית
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
שניים מחברי ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית בוחנים את תבנית הבינוי של הטכניון, במסגרת ביקורם בטכניון ובמחלקותיו. משמאל לימין: אינג' ש' קפלנסקי - מנהל, מר וו' פיליפס - חבר ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, ד"ר איידלוט - חבר ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, פרופ' אלכסנדר קליין - מרצה בפקולטה לארכיטקטורה ומתכנן תבנית הבינוי של חצר הטכניון בהדר.
קרא עוד
קרדיטים: הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע”ש יהושע נסיהו
הוועדה קיימה מסע בהחל בוושינגטון, עבר בלונדון, המשיך למחנות העקורים באירופה, לקהיר ולריאד, והסתיים בארץ ישראל.
לאורך כל המסע אספה הוועדה עדויות וחוות דעת מפי כל הצדדים המעורבים במצב היהודים באירופה ובארץ ישראל ובסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל.
למרות חילוקי הדעות הצליחו חברי הוועדה להגיע להמלצות משותפת, שפורסמו ב-30 באפריל 1946. אחת ההמלצות המשמעותיות הייתה לבטל את תקנות הספר הלבן ואת תקנות העברת קרקעות ולאשר חופש מכירת קרקעות ללא הבדל גזע, עדה או אמונה אך תוך הגנה על הפלאח והאריס הערבי.
הוועדה קבעה כי פתרון בעיית העקורים הוא בארץ ישראל. חברי הוועדה שביקרו בטכניון היו מר וו. פיליפס וד״ר איידלוט, שמאוחר יותר כתב:
"יצאתי מוושינגטון אנטי־ציוני מובהק... אבל כאשר אתה רואה במו עיניך מה היהודים האלה עשו בארץ ישראל... הערבים אינם מגיעים לקרסוליהם והיו רוצים להרוס את כל מה שהיהודים עשו".
שנתיים לאחר הגשת המלצות הוועדה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.