אינג׳ניר שלמה קפלנסקי היה המנהל המיתולוגי של הטכניון. הוא מילא את התפקיד הזה כמעט 20 שנה, ועמד בראש הטכניון במהלך אירועי המדינה שבדרך והקמתה המדינה הצעירה. אבל עוד לפני כן היה דמות מרכזית במפעל הצינוי, כאחד ממנהיגיה של מפלגת ״פועלי ציון״, שהייתה כוח מרכזי במפעל הציוני.


קפלנסקי נולד בשנת 1884 בביאליסטוק. כבר כתלמיד גמנסיה היה פעיל בסניף התנועה הציונית ולמד עברית. המהלך לימודי ההנדסה בפוליטכניון בווינה, הקים את הסניף האוסטרי של מפלגת ""פועלי ציון"". בשנת 1912 עלה לארץ ישראל והיה בין חברי הקבוצה הראשונה שהתיישבה במרחביה וכיהן כחבר הוועד הלאומי, שהיה בעצם מעין רשות מבצעת של אסיפת הנבחרים תחת המנדט הבריטי.

לפני שהתמנה למנהל הטכניון היה מנהל מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית. אבל תפקידו כמנהל הטכניון, בתקופה כה סוערת ומשמעותית, הוא שקנה לו תהילת עולם.

בימיו נקבע מעמדו של הטכניון כמוסד לימודים אקדמי, הוקמו הפקולטות להנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית, ובתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

הוא אף דאג להכשרה ברמות שונות, כשתחת ניהולו נפתחו בית הספר המקצועי בסמ""ת, קורסים להכשרת נוער עובד ובית הספר הימי שעל יד הטכניון. הוא ליווה ביקורים של אח״מים מהארץ ומחו״ל, וקשריו הטובים עם מנהיגים בארץ ובחו״ל איפשרו לו לקדם את הטכניון.


קפלנסקי נפטר בפתאומיות, ב-1950, כשהיה בן 66. הוא נקבר במרחביה, הקיבוץ שהיה ממקימיו, אבל מסע הלוויה שלו יצא מהטכניון, כשהוא מלווה בקהל גדול של חיפאים.