ביוני 1908 נחתמה עסקת רכישת הקרקע.

לאחר התלבטויות נבחר שטח של 46 דונם.

אפרים כהן, נציג ״עזרה״ בפלשתינה, ורפאל חכים, אחד מחשובי הסוחרים בחיפה, נפגשו עם נציג הממשל הטורקי בבית קפה בעיר התחתית. הם הסבירו לו שאיזה ״משוגע״ מגרמניה רוצה לקנות אדמה ב״כרמל המקודש״.

לאורך כל שלב הבירור והרכישה נקטו פאול נתן ואנשי עזרה בטקטיקות שלא יחשפו בשלב זה את יעוד הקרקע, כי חששו שהטורקים יסכלו את הקנייה.

100 אלף פרנקים צרפתיים שולמו והעסקה בוצעה ללא תקלות.

תכנית של מדרון הר הכרמל מ־8.3.1912 מציגה מיפוי של חלקות הקרקע. בחלק השמאלי של המפה ניראה הקצה העליון של המושבה הגרמנית והקצה הבנוי של ואדי ניסנאס.

בחלק העליון של המפה הפונה למזרח מסומן השטח של אגודת "עזרה" של יהודי גרמניה (Hilfsverein der Deutschen jude).

שטח זה מסומן במפה של 1908, הוא השטח ששומאכר סייע ברכישתו ממספר בעלי אדמות, בהם: קאסב, ראיס וחנא ג'אבור, עבור הקמת מוסד הטכניקום (הטכניון הישן שהוסב למדעטק). הרכישה התבצעה בחודשים מאי-יוני 1908. מכיוון שלפי החוק העות'מאני רכישת קרקעות לזרים הייתה אסורה, דבר שהקשה מאוד על קבלת הקושאן לרכישה, היא נעשתה בתיווכם של אזרחים תורכיים: שומאכר ודוד ילין שהיה מנהל הסמינריון בירושלים באותה עת.

רק שנתיים מאוחר יותר עלה בידם לרשום את השטח על שמו של ג'ימס סימון יו"ר "עזרה".