לאחר ביקור בפלשתינה, החליט איש העסקים והנדבן היהודי אמריקאי יעקב שיף לתרום מאה אלף דולר לטובת הטכניון.

שיף היה אז המנהיג היהודי הבולט ביהדות ארה״ב.

היו לו כמה תנאים לתרומה: המוסד חייב להיות אובייקטיבי ונקי מרעיונות מנחים כמו יהדות וציונות; בשם המוסד לא יופיע השם ״ויסוצקי״; הוא רצה שהטכניון יוצא מידי ״עזרה״, שהתוותה אופי תרבותי גרמני למוסד, כדי שהמוסד יהיה פתוח להשפעת יהודים מארצות שונות.

תנאי זה התקיים אחרי שינויים במצבה הכלכלי של ״עזרה״ אחרי מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1919 תרם שיף תרומה שנייה בסכום זהה.

שיף היה נדבן גדול ותרם כספים לשורה ארוכה של מוסדות יהודיים. שיף אף תרם לנפגעי הפוגרומים ברוסיה ולארגונים יהודים שדגלו בהגנה עצמית של יהודים מפני הפוגרומים.

הוא תרם כספים הן למוסדות של התנועה הרפורמית, הן לתנועה הקונסרבטיבית והן למוסדות אורתודוקסיים. הוא תרם לבית המדרש לרבנים באמריקה, להיברו יוניון קולג' ואף לישיבת רבנו יצחק אלחנן שהייתה הגרעין לישיבה יוניברסיטי. כל זאת אף על פי שבאופן אישי פקד שיף את בית הכנסת הרפורמי טמפל עמנואל בניו יורק.

שיף תרם כספים רבים למפעלים ספרותיים בתחום היהדות בשפה האנגלית. כך למשל תרם שיף כספים להוצאתה לאור של האנציקלופדיה היהודית, לתרגום התנ"ך לאנגלית, לחברה היהודית להוצאת ספרים, להקמתה של מחלקה יהודית בספריית העיר ניו יורק, ואף להקמתו של המוזיאון השמי באוניברסיטת הרווארד. הוא אף תרם כספים למפעלים חינוכיים בארץ ישראל, כמו לטכניון ולמוסדות של חברת עזרה.

לצד כל אלה תרם גם כספים רבים למוסדות העוסקים ברווחה ופעילות הומניטרית. כך למשל, תרם כספים לבית החולים מונטיפיורי בניו יורק, לארגון הצלב האדום האמריקאי, ועוד.

עם ההחלטה להקים את הטכניון היה צורך בכסף נוסף ונערכה עוד מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים.

בנוסף לארגון קרן קיימת לישראל שתרם 100,000 פרנק, דרש וגם קיבל נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), קבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר.

לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה ד"ר פאול נתן שניהל את הקבוצה שהוקמה לצורך ניהול "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.