לאחר בחירת השטח שאליו יורחב הקמפוס, הופקד תכנונה של קריית הטכניון החדשה בידי אלכסנדר קליין.

קליין היה לא רק פרופסור לאדריכלות בטכניון, מייסד וראש המדור לבינוי ערים בפקולטה לאדריכלות בטכניון, אלא גם מחשובי מתכנני הערים בארץ ובעולם.

ברוסיה, מולדתו, הוא תכנן שיכוני-פועלים, בתי-חולים, מועדונים ומרכזי צבור. במקביל השתתף וזכה בתחרויות בינ״ל.

בשנת 1920 היגרה משפחתו לגרמניה, שם המשיך בעבודה מחקרית ומעשית והתמחה בתחום השיכון העממי. עם עבודותיו המעשיות החשובות באותה תקופה נמנות שיכון בת אלף יחידות דיור עבור עובדי מפעלי לוינה בבאד-דירנברג שליד מרזבורג ותוכניות-שיכון גדולות בברלין ובסביבתה.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאלץ להפסיק בעבודה מעשית ומחקרית. ב-1935, כשהיה בן 56, עלה לארץ ישראל והתחיל לעבוד כיועץ לתכנון ערים של הקרן הקיימת לישראל.

קליין ערך כ-70 תוכניות בינוי ושיכון לפרברי חיפה, המפרץ והר הכרמל, טבריה, באר שבע, ים המלח, נתניה, ירושלים ואזורים אחרים בארץ, בתי דירות, בניינים ציבוריים, בתי עסק ועוד.

תוכניתו של פרופ’ אלכסנדר קליין עבור קריית הטכניון התבססה על ציר ירוק אשר משני עבריו בנייני הפקולטות השונות. בשנות ה-60 השתנו פני הקמפוס הודות לתכנית חדשה.