זאב תדמור (נולד ב-6 בפברואר 1937) הוא מדען ישראלי, פרופסור אמריטוס מחקר, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. כיהן כנשיא הטכניון במשך 8 שנים מ-1990 עד 1998.


תדמור נולד ברומניה ועלה ארצה ב-1950. תדמור קיבל תואר ראשון ותואר שני בהנדסה כימית מהטכניון, ולאחר מכן תואר דוקטור מהמרכז הטכנולוגי ע"ש סטיבנס בניו ג'רזי, ארצות הברית. הוא פרופסור מחקר בגמלאות בטכניון וכיהן כדיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון. לאחר מכן נבחר לשתי כהונות כנשיא הטכניון. תדמור הוא הנשיא הראשון של הטכניון שקיבל בו את התואר הראשון שלו. מכהן כיושב ראש מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה בטכניון.

תדמור הוביל, החל משנות ה-90 של המאה ה-20, פרויקטים במדעי המחשב ובתחומים נוספים, בהם נערך שיתוף פעולה בין הטכניון לבין חברות היי-טק בישראל. בין הדוקטורנטים שלו ניתן למנות את משה פבלוקיס.

תדמור ממשיך להרצות וללמד בתחומיו הרבים, הוא מוזמן להרצאות במיוחד בארצות הברית ובטכניון.

פרסים:
תדמור עוסק במחקר בתחום הפולימרים והחומרים הפלסטיים. הוא זכה בפרס אגודת הפלסטיקה של ארצות הברית על הישגיו בתחום, כמו כן זכה בפרס רוטרי לתרומה מצטיינת להשכלה הגבוהה בישראל. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1984 והוא זוכה פרס א.מ.ת.

בתחום החברתי תדמור היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכך הלאה) ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל