"אביגיל וינברנד השתתפה בהפגנה בחיפה נגד מדיניות ההגירה הבריטית, שמנעה מניצולי שואה ופליטים לעלות לארץ ישראל.

אביגיל הייתה ההרוגה הראשונה של הטכניון במאבק על העלייה לארץ ובסה״כ בת 19במותה.

בסוף חודש יולי 1946 יצאה אנייה קטנה מנמל לה סיוטה בצרפת בדרכה לארץ ישראל, ועליה 758 מעפילים, מרביתם שורדי שואה, בהם 40 נשים הרות ועשרות חולים הזקוקים לטיפול רפואי.

שמה של האנייה, טורקית במקורה, הוחלף ל""יגור"", לציון אירועי ""השבת השחורה"", במהלכו איתרו הבריטים בקיבוץ יגור מצבור נשק גדול כחודש לפני ההפלגה ועצרו רבים.

בתאריך 11.8.46, לאחר 12 ימי הפלגה, זוהתה האנייה ע""י מטוס סיור בריטי ונגררה לנמל חיפה. למחרת בשעה 16:00 כתב פעיל המוסד לעליה ב' מברק בזו הלשון:

""התכונה בחיפה רבה. הידיעות שמגיעות הן שעוד אנייה ריקה ניגשה לרציף לקלוט עולים. הקפטן של אנייה אחת אמר לבחור שלנו, בחשבו שהוא אנגלי, שאנייתו נשכרה למטרת הובלת עולים לקפריסין. בנמל יש שמועות שיוכרז עוצר לחמישה ימים״.

ב- 13.8, עם היוודע כוונת הבריטים לגרש את המעפילים, הפרו אלפים רבים מתושבי העיר את פקודת העוצר ויצאו בהמוניהם אל הרחובות למחות על הגירוש, דבר שלא היה לו תקדים עד אז בכל שנות מאבק ההעפלה.

בשעות הצהרים המאוחרות דווחו אנשי המוסד לעלייה ב' כי ""ההפגנות נתקלו בצבא. הצבא התיז שמן קר נוסח יגור וזרק מדמיעות.

הקהל התנגד למעצרים. הפגנה קטנה של תושבי קריית אליהו הגיעו לשער הנמל המערבי ופוזרה ע""י הצבא. במקום אחר דרס טנק 3 אנשים ופצעם.

בעיר למטה הגיעה הפגנת תושבים לקרבת המפקדה הראשית ופוזרה באלות. שניים פצועים בראש. ברחוב תבור פתח הצבא באש ופצע 8 מהם 3 קשה בתוכם חברה אחת. העוצר הופר באופן מלא…

השלטונות ממשיכים בהעברת המעפילים לספינות משא שהוכנו. אניית מעפילים שלישית הוכנסה לנמל בשעה 11:00 לאחר שנורו עליה יריות תותחים מאניית מלחמה בהתקרבה למים הטריטוריאליים"".

יומיים לאחר מכן תואר האירוע הקשה בעיתון ""דבר"":
"ביום המר, כשנודע שאמורים לגרש את המעפילים מחופי המולדת, נזדעזעו תושבי השכונה והחלו נוהרים מכל העברים כדי להגיע להר הכרמל, לבו של היישוב העברי בחיפה, ואמנם, על אף העוצר והסכנה שבדבר הבקיעו להם דרך והגיעו עד רחוב זבולון, כשאביגיל צועדת בראש, מעודדת ע"י אמה. ופתאום, יריות, ישר לתוך המפגינים, וכדור אחד פגע בלבה הצעיר של אביגיל, לב יהודי חם של בת ישראל יפת תואר ומרת נפש. אמה, שהייתה מצוידת בתיק עזרה ראשונה… חשה מיד להגיש עזרה לבתה השותתת דם, אך ללא הועיל. בדרך לבית החולים נפחה אביגיל את נשמתה הטהורה והיא רק בת 19 שנים. לידה נפל זאביק כרמי, חניך המשק החקלאי קיבוצי, בן יחיד להורים, אף הם מראשוני נווה שאנן, שבא לבלות בבית את ימי חופשתו והצטרף אל המפגינים. ""אסור להשתמט"", אמר אפילו לנער כמוני"" ונפל כשהוא בן 14 וחצי בסך הכל"".